עדיין לא ברור היכן עומד כרגע המשא ומתן בין ישראל לחמאס בנוגע לחטופים. האופטימיות הישראלית נמשכה גם בסוף השבוע, אף שדיווחים מצד חמאס טענו כי אין התקדמות משמעותית.

העובדה שהמשלחת הישראלית השלימה כבר יותר מעשרה סבבי שיחות בדוחה ונותרה שם – מצביעה על דבר אחד: הפעם, ישראל נחושה להגיע להסכם. בעבר, לאחר סבב עקר אחד או שניים, המשלחת הייתה מקבלת הוראה להתקפל ולשוב – אך הפעם זה לא קורה.

לפני ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון לפני כשבועיים, נראה היה שעסקת חטופים היא עניין של זמן. גם משפחות החטופים התרשמו כך. משפחת אנגרסט אף סברה כי תיאלץ להקדים את שובה לישראל משום שהעסקה אוטוטו יוצאת לדרך.

בינתיים, לא מסתמן לחץ אמריקאי בעוצמות שנרשמו בעבר. עם זאת, יש לסייג את הקביעה: ייתכן שמאחורי הקלעים מתנהלים תיאומים הנוגעים לאיראן, סוריה ו/או ערב הסעודית, המחייבים את קשב שני הצדדים

אלא שזה לא קרה – אך נתניהו המשיך וממשיך לשדר אופטימיות. ביום שישי, בשיחת ההבהרה שקיים עם האפיפיור בעקבות הפגיעה בכנסייה הלטינית בעזה, אמר: "בקרוב מאוד ישוחררו חטופים ישראלים". לדברים הללו הצטרף בסוף השבוע גם הנשיא דונלד טראמפ, מבלי לפרט.

בכל הנוגע לעסקאות חטופים עם חמאס, יש לשים לב לעובדה אחת: שתי העסקאות שיצאו לפועל התרחשו רק בעקבות לחץ אמריקאי בלתי מתפשר. בדצמבר 2023, זה קרה לאחר שהנשיא ג'ו ביידן ושר החוץ אנתוני בלינקן השתתפו באופן פעיל בישיבות הקבינט הישראלי בתחילת המלחמה.

צעדה למען החטופים בתל אביב, 19 ביולי 2025 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

בינואר 2024 היה זה הנשיא טראמפ ששלח לישראל את שליחו סטיב ויטקוף בשבת, כדי לאלץ את נתניהו להסכים לעסקת שחרור, ולו רק כדי שטראמפ יוכל להכריז עליה ימים לאחר מכן, עם כניסתו לבית הלבן.

בינתיים, לא מסתמן לחץ אמריקאי בעוצמות שנרשמו בעבר. עם זאת, יש לסייג את הקביעה: ייתכן שמאחורי הקלעים מתנהלים תיאומים הנוגעים לאיראן, סוריה ו/או ערב הסעודית, המחייבים את קשב שני הצדדים, ולכן נכון לעכשיו הם מסתפקים בהצהרות אופטימיות בלבד.

גם ממצרים לא נשמעת בינתיים כל התייחסות רשמית בנוגע לעיר המתוכננת. קהיר ממתינה לראות כיצד יתפתחו הדברים, והיא מבינה כי עסקה לשחרור חטופים סותמת את הגולל על הרעיון הזה

בתוך כך, מתברר כי ראש המוסד דוד ברנע הגיע בשבוע שעבר לוושינגטון במטרה "לאוורר" את אופציית "ההגליה מרצון". בישראל לא הכחישו את הדיווח הזה. יש הסבורים כי העיר ההומניטרית המתוכננת מהווה את תחילתו של תהליך ל"עידוד" יציאת פלסטינים מרצועת עזה.

אלא שכפי שהדברים נראים כעת, ישראל לא תוכל להקים את העיר, בהנחה שתיסוג מציר מורג במסגרת הסכם לשחרור חטופים. ללא שליטה על הציר, החוצץ בין מרחב חאן יונס למובלעת רפיח – שם אמורה העיר לקום – צה"ל לא יוכל לבודד את האזור מבחינה ביטחונית.

עקורים פלסטינים במוואסי, דרום רצועת עזה. 9 במאי 2025 (צילום: AFP)

איש בצה"ל לא יחתום על תוכנית להקמת עיר פלסטינית ובה כמיליון תושבים, אם לא ניתן לאבטח אותה מכל עבר. למעשה, בצה"ל לא אוהבים את הרעיון הזה, בלשון המעטה.

גם ממצרים לא נשמעת בינתיים כל התייחסות רשמית בנוגע לעיר המתוכננת. קהיר ממתינה לראות כיצד יתפתחו הדברים, והיא מבינה כי עסקה לשחרור חטופים סותמת את הגולל על הרעיון הזה.

מהלך נוסף שהתרחש בשבוע האחרון אך לא זכה להד תקשורתי בהתאם, הוא האיתות של צה"ל שלפיו המהלך ההתקפי הנוכחי ברצועת עזה, "מרכבות גדעון", הגיע לסיומו

הדבר האחרון שהמצרים רוצים זה ריכוז של מיליון עזתים במתחם קטן וצפוף על הגבול שלהם. מצרים רואה בסגירת הגבול ובהרחקת העזתים משטחה אינטרס ביטחוני לאומי, ולכן תגובתה האפשרית עשויה להיות בהתאם: תגבור משמעותי של כוחות צבא בגבול – אולי אף בהיקף שיסתור את הסכם השלום עם ישראל.

מהלך נוסף שהתרחש בשבוע האחרון אך לא זכה להד תקשורתי בהתאם, הוא האיתות של צה"ל שלפיו המהלך ההתקפי הנוכחי ברצועת עזה, "מרכבות גדעון", הגיע לסיומו. בצה"ל מגלגלים כעת את הכדור אל הדרג המדיני: "הוא – הדרג המדיני – צריך לקבל החלטות לאן ממשיכים מכאן", אומרים בצבא, ואינם מסתירים את הרצון בקידום עסקת חטופים.

הרמטכ"ל אייל זמיר ברצועת עזה, 16 ביולי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

בשונה מהדרג המדיני, הרמטכ"ל אייל זמיר הקפיד מאז כניסתו לתפקיד להציב את שחרור החטופים בראש סדר העדיפויות של המלחמה. ראש הממשלה, לעומת זאת, עשה זאת רק לאחר הצלחת התקיפה באיראן. מבחינת צה"ל, הפסקת אש לצורך ריענון הכוחות היא צורך מיידי.

בשונה ממערכות קודמות בעזה, הפעם הופעל כמעט כל המערך הסדיר כדי להקל על כוחות המילואים – וזו הסיבה שבשבועות האחרונים החלו להופיע גם בקרב החיילים הסדירים סימנים של שחיקה, שהודהדו בעיקר על ידי הורים מודאגים.

בשונה מהדרג המדיני, הרמטכ"ל אייל זמיר הקפיד מאז כניסתו לתפקיד להציב את שחרור החטופים בראש סדר העדיפויות של המלחמה

נראה שגם חמאס מזהה את בשלותה של ישראל לעסקה. הצהרתו של דובר הארגון אבו עוביידה שלשום, שלפיה אם העסקה לא תבשיל כעת הארגון לא יחזור עוד לעסקאות חלקיות, אומנם נראית כניסיון מסורבל להפעיל לחץ על ישראל, אך ניתן לראות בה גם איתות לכך שההסכמות בחדרי חדרים מקרבות את הצדדים לעסקה.